PRESS

Danielle Gorodeznik, Telavivian, 4.6.2018

"In the Salame location, a shooting target peeks behind a window speeding back and forth, this is Yoav Weinfeld’s Target Audience. Entering the gallery space – what looks like a shady phone store – the viewer is greeted with a wall of smartphone cases covered with generic stock photos and the odd viral selfie trend, distorting one’s faces with clear tape.  Just behind the wall of cases hoovers a vertically tilted plasma screen snooping over the viewer. The screen shows a man taking a selfie-video of himself holding a gun, targeting the audience and simultaneously himself. A tacky spraypainted painting is also installed at a slant revealing a safe. Yoav Weinfield’s work is a playful critique on the viral pop-culture of today."

Hagit Peleg Rotem, Portfolio, 4.6.2018

Yonatan Amir, Erev-Rav, 19.2.2015

יואב וינפלד מציג יציקת כף יד האוחזת סמן לייזר. היד מונחת ע"ג מנוע שמקפיץ את הסמן בין שתי נקודות. האחת היא תצלום אווירי של ירושלים ובמרכזו הר הבית ומסגד אל אקצא, והשני הוא לוח הסבר מקורי המתאר את תהליכי שימור אשנבי הירי מעל שער שכם, ע"י מומחים בריטים בתקופת המנדט. זוהי העבודה היחידה בתערוכה שמתייחסת במפורש לפוליטיות הנפיצה והעכשווית של המקום.

Shany Harari, TimeOut Tel Aviv, 2.11.2014

מחממים מנועים: ראיון עם אמני החממה העצמאית של יריד צבע טרי


Maya Levin, Saloona, 2.11.2014
 

Ten New Artists You Don't Want to Miss on Fresh Paint 7

Galia Yahav, Haaretz, 25.7.2012

יואב וינפלד בולט במיוחד בתצוגת וידיאו חזקה, המצליחה ללכוד את האימה האלימה והעבריינית שברדיפה. בחדר חשוך מוצגות כמה הקרנות, המשלימות זו את זו, הן מבחינת האווירה הפרנואידית והן מבחינת הסאונד הנוירוטי המתקתק שאינו מרפה מן הצופה, גיבורו המאוים של הפרויקט. שתיים מהן עוסקות בשפריצים, אחת של אש והשנייה של נוזל כימי. באחת נראית יד מתקרבת עם מצית למיכל תרסיס כלשהו, מבעירה אותו על רקע שמי לילה עד שהוא מתכלה, יוצרת להביור זול, מן המוכן, החושף אנרגיה אגרסיבית גולמית.

בשנייה נראה מיכל תרסיס נוסף, מהסוג המתיז ריח נעים בחדרי שירותים, כשהוא יורק באופן חוזר ונשנה. פליטתו העלובה, המעליבה, נהפכת בצפייה רצופה לרעילה כנחש. בעבודת הווידיאו השלישית, הערה מבריקה על נושא הדיוקן, מתחלפים עשרות פניהם של עבריינים כפי שתועדו באפליקציית אייפון לזיהוי גנבים. מול הצופה מתחלפים פניהם החמדניים, המבוהלים, הסוציופתיים, מלאי המצוקה, המזדרזים כמסדר זיהוי. כולם גוהרים, מצולמים מקרוב, באותו מרחק ובאותה זווית מן המצלמה, שמצד אחד, היא במלוא תפקידה כלוכדת, ומצד שני, במלוא חוסר האונים שלה מול המציאות.

עבודת וידיאו נוספת של וינפלד מראה גברים ברכב עוקבים אחרי הצופה, מישירים אליו מבט מאיים, רצוף, לא מרפה, כמחסלים שתיכף ישלפו נשק. כשהמצלמה/צופה זזים מהם, הם נעים גם כן, כנוסעים בכוונה מלאה על מנת להפחיד. האפקט ­ כשל המונה ליזה, שמכל מקום בחלל מסתכלת הישר אליך. באופן אחר לגמרי, מזכירה העבודה גם את "אפקט פורר", המתכוון לכל צופה באופן פרטיקולרי אף שהוא

מטאפורה כללית על האיום עצמו.
 

Uzi Tsur, Haaretz, 2.8.2012

“עלילת דם” של יואב וינפלד מורכבת מארבעה דימויים בחלל חשוך הנאספים לתחושה ממשית של מועקה, של קלאוסטרופוביה ופוביה ירושלמית. הקרנה אטית ומהירה של פני גברים “גנבי האייפונים” נרבדת למין קלסתרון עומק מרובה פנים חורשי רע של האחר, השונה. ב”ספריי צבע” תרסיס הצבע מוצת והופך ללהבה לילית, וכזה גם הצילום מבעד למכונית נוסעת במנהרת כביש בגין, עד להיתקלות בגברים בני תשחורת במבט מאיים.